הרב מוהליבר נולד בעיירה הלובוקה שליד וילנה בשנת תקפ"ד (1824). בן למשפחה מיוחסת בת עשרים ושניים דורות של גדולי תורה. אביו רבי יהודה לייב, רב "מתנגד" וסוחר, אמו בת למשפחה חסידית נודעת. בצעירותו אביו לימדֹו תורה והתפרסם בכל הסביבה כ"עילוי מהלובוקה". באופן עצמאי הרחיב ידיעותיו בתולדות עם ישראל ובמדעים.
בגיל 15 התחתן, והחל למסור שיעורים בגפ"ת (גמרא, פירוש רש"י, תוספות), לפני רבים מאנשי עיירתו במשך כשלוש שנים. בגיל שמונה עשרה יצא ללמוד בישיבת וולוז'ין וכעבור כחצי שנה הוסמך לרבנות. כאבותיו, לא חפץ ליהנות מכתרה של תורה לפרנסתו ועסק בסחר פשתן.
בשנת תר"ח (1848) נספו הורי אשתו במגפה, ועסקיו החלו להתמוטט. אז נענה לבקשת בני עיירתו הלובוקה וקבל עליו את משרת הרבנות.
בשנת תרי"ד (1854) עבר לכהן כרב ואב"ד בעיר שאקי.
בשנת תר"ך (1860) מונה לרב בעיר סובאלק. בתקופה זו הנהיג סדרים בקהילה, ביסס את מוסדות החינוך, ייצג את הקהילה בפני השלטונות והתגייס לפעולות הצלה של אסירים יהודיים.
בשנת תרכ"ח (1868) התמנה לרב ואב בית דין בעיר ראדום. הוא התחּבב על כל החוגים בעיר (גם החסידים, אף על פי שהיה "מתנגד"), ולשיעוריו הגיעו שומעים מכל הסביבה. אז החל לפרסם מאמרים בעיתון "הלבנון" על בעיות היהודים והיהדות, והציע הצעות מעשיות לפתרון חלק מהן. אחד הנושאים המרכזיים שהעסיקו אותו באותה תקופה היה היחס השלילי של יהודי הגולה לחקלאות ולמלאכת כפיים. הוא תמך בשילוב של לימוד תורה והשכלה כללית רחבה ליהודים והטיף ללימוד מקצוע.
1. המידע הביוגרפי מבוסס בעיקרו על ספר שמואל, עמ' ה-ו.
2. 'מוהליבר שמואל' בתוך אנציקלופדיה של הציונות הדתית.
3. עמ' 365-338; הרב יצחק ניסנבוים, הדת והתחיה, עמ' צב-קיח; הנ"ל, עלי חלדי, עמ' 126-105.
מוזיאון הרב מוהליבר
רח' הרב מוהליבר 1 ת.ד 5062
מזכרת בתיה 7680400