הרב מוהליבר שאף ליצור מהפכה בדפוסי החיים הגלותיים של העם היהודי. בלהט פנימי שנבע מתוך דאגה לעתיד האומה, ורצון לראות את עם ישראל יוצא ממעגל העוני ומתבסס מבחינה כלכלית, ביקש עוד בתחילת פעילותו הציבורית לבצע מהפכה בעולם החינוך היהודי המסורתי, והתווה תוכנית לימודים שעיקרה שילוב השכלה כללית ומדעים בלימודי קודש.
במאמרים שפרסם מעל גבי עיתון "הלבנון", קרא ליהודים ללמוד מלאכת כפיים, והמליץ בייחוד על לימודי חקלאות. וכן הטיף לרכישת השכלה כללית וללימוד מדעים. כמו כן הצטרף לעמדת המשכילים שתמכו בלימודי השפה הרוסית המקומית – כל זאת תוך שימת לב שלא לאבד את דרך התורה. בבתי הספר שהציע לפתוח ביקש שילמדו "מורי דת ואמונת ישראל" שייבחרו על ידי גדולי הרבנים. בתחילה התקבלו דבריו אלה בהערכה על ידי המנהיגות החרדית באזורו, אך בהמשך עורר עליו התנגדות מצד עסקנים חרדים שחששו משיתוף פעולה עם משכילים יהודים ועם גורמים ממשלתיים. למרות זאת לא נסוג הרב מוהליבר מעמדותיו אלה.
יואל ירדן, הגותו החינוכית של הרב שמואל מוהליבר תרל"ג-תרל"ד, עיונים בחינוך, אוניברסיטת חיפה, 33, אדר תשמ"ב, מרץ 1982
מוזיאון הרב מוהליבר
רח' הרב מוהליבר 1 ת.ד 5062
מזכרת בתיה 7680400