הרב מוהליבר ופולמוס גדרה - תרמ"ז

בשנת תרמ"ה (1885) יצא מטעם חיבת ציון אברהם ויסוצקי לביקור בארץ, ומשלחתו הקימה לראשונה את הועד הפועל של חובבי ציון ביפו.  המסע לא הוכתר בהצלחה ועורר ביקורת על הנהגת התנועה מצד אנשי פתח תקוה, גדרה, וגם מצד פקידי הברון. בהמלצת הרב מוהליבר הציע ויסוצקי למנות למתיישבי גדרה חברי אגודת ביל"ו משגיח שיפקח על שמירת הדת במושבתם. זאת משום שנחשדו בחילול שבת בפרהסיה. 

המתיישבים סירבו, מה שהוביל להגברת הסכסוכים בתוך התנועה סביב השאלה האם יש להמשיך את תמיכת התנועה בהם. בועידת דרוזניק נתקבלה פשרה לפיה ימונה ר' יחיאל מיכל פינס, תלמידו של הרב מרדכי גימפל יפה, לשמש כמפקח על אורח חייהם הדתי של בני גדרה מטעם תנועת חיבת ציון. אולם גם לאחר מכן המשיכה התנועה, ובמיוחד הרב מוהליבר, לבקר את בני גדרה על אי הקפדתם בקיום מצוות ובמיוחד על אי שמירת השבת. במכתבו לפינסקר מביע הרב מוהליבר עמדה נוקשה כלפי מייסדי גדרה "על כן עלינו לעשות כל מה שאפשר להשיב את בני גדרה לדרך התורה והמצווה ואם לא יאבו לשמוע לקול הורים אזי אין אופן אחר כי אם שילכו להם למדינות שבחוץ לארץ ויעשו מה שליבם חפץ". ("כתבים" מספר 727) 

עמדתו של הרב מוהליבר הנ"ל ביחס למתיישבי גדרה השתנתה מקצה לקצה לאחר שביקר בשנת תר"ן בארץ ישראל. הוא התפעל באופן יוצא דופן ממסירות נפשם של מתיישבי גדרה, שחיו ללא תמיכת הברון בתנאי מגורים קשים ביותר, ובסיכום מסעו העיד על לימוד הזכות הגדול שפיתח כלפיהם:

"כי כל מה שדברו עליהם בפריצות מעשיהם הוא דבת שוא ושקר, יש מהם הרבה אשר הם צדיקים באמת, כי זכו לישב באה"ק ולשמור המצות התלויות בארץ וליהנות מיגיע כפיהם ממש, בלי אונאה ותרמית, וגם לעסוק בתורה ומצות בדחילו ורחימו, וליתן צדקה כפי כחם; ויש מהם בינונים בקיום התורה והמצות כמו אצלנו הבינונים, אבל עכ"פ יש להם שלש מעלות אלה: הישיבה באה"ק, העסק בישוב הארץ, ושמירת המצות התלויות בארץ, ואם אולי נמצאים בהם גם גרועים, הוא רק כדרך כל עיר ועיר, אשר הטבע מחייב להיות בהם גם גרועים, אבל אצלם הם מיעוטא דמיעוטא, ולא יזדמן אצלם כמו אצלנו שיחלל שבת או יעשה עבירה אחרת בפרהסיא.